Génesis 43

¹ והרעב כבד בארץ ² ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שובו שברו לנו מעט אכל ³ ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם ⁴ אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל ⁵ ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם ⁶ ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח ⁷ ויאמרו שאל שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם ⁸ ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלח הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו ⁹ אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הבאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים ¹⁰ כי לו לא התמהמנו כי עתה שבנו זה פעמים ¹¹ ויאמר אליהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולוט בטנים ושקדים ¹² וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה היא ¹³ ואת אחיכם קחו וקומו ושובו אל האיש ¹⁴ ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם האחר ואת בנימים ואני כאשר שכלתי שכלתי ¹⁵ ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימים ויקמו וירדו מצרימה ויעמדו לפני יוסף ¹⁶ וירא יוסף אתם ואת בנימים ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים ¹⁷ ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ¹⁸ וייראו האנשים כי הובאו ביתה יוסף ויאמרו על דבר הכסף המושב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו לקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו ¹⁹ ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית ²⁰ ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל ²¹ ויהי כי באנו אל המלון ונפתח את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשיב אתו בידנו ²² וכסף אחר לקחנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו ²³ ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אבתיכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אליהם את שמעון ²⁴ ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספה לחמריהם ²⁵ ויכינו את המנחה עד בא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם ויבא יוסף הביתה ויבאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה ²⁶ 0 ²⁷ וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם עודנו חי ²⁸ ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויאמר ברוך האיש ההוא לאלהים ויקדו וישתחוו ²⁹ וישא עיניו וירא את בנימים אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני ³⁰ וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו על אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שם ³¹ וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם ³² וישמו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה היא למצרים ³³ וישבו לפניו הבכור כבכורתו והצעיר כצעירתו ויתמהו האנשים איש על רעהו ³⁴ וישא משאת מאת פניו אליהם ותרב משאת בנימים ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו